החלטה בתיק ת"א 4398-11-11

בפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטה שלא למנות מומחים רפואיים נוספים במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

בהחלטה זו תידון גם השאלה, האם הוראות תקנה 7(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986, שעניינן מתן הזדמנות נאותה להשמיע טענות בעניין שטרם הוסכם עליו בטרם הכרעה בבקשת מינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק פלת"ד, מחייבת תמיד נקיטת פרוצדורה נוספת פרט להגשת בקשת מינוי ותגובה עליה, בטרם הכרעה בבקשת המינוי.

עובדות והליכים רלוונטיים עיקריים

ביום 2.11.11 הגיש התובע נגד הנתבעת התביעה בתיק זה. מדובר בתביעת נזקי גוף בגין תאונות דרכים מיום 3.5.06 עפ"י חוק פלת"ד. עפ"י כתב התביעה, התובע נפגע בתאונה כרוכב אופנוע. יצוין כי כתב התביעה ונספחיו מחזיקים 183 עמודים!

ביחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחים בשלושה תחומים: נוירולוגיה, פסיכיאטריה וקרדיולוגיה (ו/או רפואה פנימית).

כבר עתה יצוין, כי, במסגרת משא ומתן שניהלו הצדדים מחוץ לכותלי ביהמ"ש במהלך קיומה של תביעה משפטית קודמת בגין אותה תאונה ואותם נזקי גוף (תביעה בת"א 69696/06 שלום ת"א, שנמחקה בהחלטה שלי, במקרה, מיום 21.7.10 עקב חוסר מעש, החלטה עליה הגיש התובע ערעור ב-ע"ר (שלום ת"א) 6505-08-10, ערעור שנדחה בפס"ד מיום 13.10.10), מונו בהסכמה שני מומחים בתחום האורטופדיה (ד"ר מריו אייכנבלט) ובתחום הכירורגיה הפלסטית (פרופ' רפאל שפיר), ועפ"י חוות הדעת של שניהם (חוות דעת משנת 2010), נותרו נכות אורתופדית צמיתה של 23.5% (בשקלול) ונכות פלסטית צמיתה של 10%.

ביום 16.11.11 הוגש כתב הגנה. בסעיף 1 לכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות שונות במישור החבות (היעדר עילה, היעדר יריבות וטענה לפגיעה בנסיבות אחרות מהנטען בכתב התביעה, ועוד), אך לאחר שעפ"י החלטתי מיום 5.3.12 נתבקשה הנתבעת להבהיר אם היא עומדת על בירור שאלת החבות תחילה, הודיעה הנתבעת ביום 14.3.12 כי היא אינה עומדת על בירור שאלת החבות תחילה.

ביחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת תגובה על בקשת המינוי, בה התנגדה לבקשה.

בתחילה נותב הטיפול בתיק לסגן הנשיאה, כב' השופט אליהו קידר, שנתן ביום 9.1.12 החלטתו בבקשת המינוי, שבה נקבע לגבי בקשת המינוי הנ"ל כך:

"בתיק זה מונו 2 מומחים וניתנה חוות דעתם.

עתה, מבקש ב"כ התובע למנות שלושה מומחים נוספים.

לא מצאתי כל ראשית ראיה למינוי מומחים אלה."

ביום 16.2.12 הגיש התובע "בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 9.1.12" (להלן - " הבקשה שבנדון"). בבקשה שבנדון צימצם התובע בקשתו למינוי שני מומחים נוספים בלבד: בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הקרדיולוגיה. בבקשה שבנדון מועלים שני נימוקים עיקריים: ראשית, כי החלטת יום 9.1.12 הנ"ל ניתנה "בהעדר צדדים ומבלי שלצדדים ניתנה ההזדמנות לטעון ו/או להגיש תיעוד נוסף לבית המשפט" וזאת  גם בניגוד להוראות תקנה 7(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986; ושנית, כן קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בשני התחומים הנ"ל, בניגוד להחלטה הנ"ל מיום 9.1.12.

ביום 26.2.12 החליט סגן הנשיאה, כב' השופט אליהו קידר, כך: "לתגובת ב"כ הנתבעת תוך 20 יום".

ביום 27.2.12 הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה שבנדון, ובה התנגדה לבקשה שבנדון. יצוין כי נימוקי ההתנגדות כולם עוסקים אך ורק בשאלת קיומה של ראשית ראיה לשני המינויים המבוקשים.

ביום 27.2.12 החלטתי על העברת התגובה הנ"ל מיום 27.2.12 לתשובת התובע.

ביום 4.3.12 הגיש התובע תשובתו על תגובת הנתבעת הנ"ל, בה טען כי אין ממש בהתנגדות הנתבעת לבקשה שבנדון.

יצוין כי בתקופה האחרונה שונו סדרי העבודה בבימ"ש זה בכל הנוגע לתיקי פלת"ד דוגמת התיק שבנדון, באופן שבו, בשונה מעבר, שני רשמים ייעודיים (כב' הרשמת שרון הינדה ואנוכי) מרכזים את הטיפול בכל הנוגע לשלבי הטיפול המוקדמים והמכינים בתיקי פלת"ד, לרבות שלב מינוי המומחים. בשל שינוי סדרים זה, נותב המשך הטיפול בבקשה שבנדון אליי.

דיון ומסקנות